בדיקת כדאיות עסקית

מודל "קאולי" לבדיקת כדאיות עסקית

בדיקת כדאיות עסקית: מודל כלכלי – עסקי "קאולי" לחיזוי הצלחה עסקית

הקדמה – כיצד ניגש לבצע בדיקת כדאיות עסקית

במאמר מוצג מודל אינטואיטיבי-עסקי המושתת מנקודת ראות יועץ עסקי ו/או יזם שיעזור לבדיקת כדאיות עסקית.
לעיתים תנאי שוק אובייקטיביים מונעים מאיתנו לממש רעיון עסקי מצד אחד ויכולות הארגון עצמו גם הם עשויים לעורר קשיים. למרות שבדיקת כדאיות בדרך כלל נעשית באמצעות תוכנית עסקית או כלכלית, המודל המוצע מאפשר דרך מהירה לבדיקות שוטפות וקבלת סיכויי ההצלחה העסקית נכון ליום הבדיקה. המודל מפשט את הליך קבלת ההחלטות וחתירה לשלמות תוך ארגונית עם זו האובייקטיבית שמחוץ לארגון. יש לציין כי משתנים מסויימים יכולים להיות גם אובייקטיביים וגם תוך ארגוניים, אך יש להפרידם.

גורמים אובייקטיביים – המשפיעים על ההצלחה העסקית*

גורם אובייקטיבי הוא גורם נתון מבחינתו של היזם. לדוגמא: מיסוי, היטלים, מחיר ציוד, מחיר מלאי, מתחרים, יריבות בענף, מורכבות תפעולית וכדומה. סימן הגורם האובייקטיבי הוא שלילי. כלומר, ככל שערכו המוחלט גבוה יותר כך הוא משפיע ומאיים יותר על העסק. הטבלה הבאה היא דוגמא לאופן בו נרשמים הגורמים האובייקטיבים וערכיהם לפי מידת השפעתם.

תרשים בדיקת כדאיות עסקית

משקלם היחסי של הגורמים הוא עניין של דירוג על פי החלטת היזם או היועצים. לשם הפשטה הונח כי משקלם זהה, אם כי במציאות משקלם אינו זהה. ערכי כל גורם הוא בין 0 ל – 10- בלבד (סימן שלילי).

יתכן וקיימים גורמים אובייקטיבים נוספים שיירשמו בהתאם לסוג העסק והמאפיינים שלו וכל עוד ליזם אין שליטה עליהם, או שמקבלם כנתון מהשוק שעליו אין לו כמעט השפעה. המובא בטבלה לעייל הוא דוגמא בלבד לצורך הסבר המודל.

גורמים תוך ארגוניים המשפיעים על ההצלחה העסקית*

משתנים תוך ארגוניים הם כדוגמת יעילות תפעולית, תזרים מזומנים, ריבית היוון, יכולת גיוס הון והשקעות, קהלי יעד, פרסום ושיווק, צוות עובדים, מיקום, מוצר ושירותים נלווים, ניהול ושליטה, איסוף נתונים, ניתוח נתונים ותשואה.
בשלב הראשון הגורמים הללו מקבלים ציון נמוך יחסית על סמך הערכות היזם אך בהמשך כל גורם יקבל ערך גבוה יותר על פי התוכנית, התחזיות ואופן ההתמודדות עם אותם המשתנים. לכל משתנה ניתן משקל פנימי. יתכן ויתווספו גורמים נוספים על פי סוג העסק אך העקרונות זהים. טבלת הגורמים הפנימיים תראה לדוגמא כך :

תרשים 2 בדיקת כדאיות עסקית

משקלם היחסי של הגורמים הוא עניין של דירוג על פי החלטת היזם או היועצים. לשם הפשטה הונח כי משקלם זהה.
התוצאה החישובית של השפעת הגורמים האובייקטיביים והתוך ארגוניים היא 1.1667 > 0. ערכי כל גורם הוא בין 0 ל – 10 בלבד (סימן חיובי).

*(50% במשוואה הסופית – או בכל יחס שיימצא לנכון)

 

בדיקת כדאיות עסקית – דוגמא 1

נניח כי סך המשתנים האובייקטיביים המשוקללים ערכם הוא -5 (סימן שלילי) ואילו ערך הגורמים הפנימיים הוא +10 מאחר וניתן לאמר כי היזמים יפעלו באופן אופטימלי בכלל תחומי הפעילות, הציון הסופי יהיה כדלקמן:

50%* (-5) + 50%*(10) = 2.5. מאחר וקיבלנו ערך חיובי, אנו נוטים לפעול לכיוון מימון המיזם או לפחות להשוותה לפרויקטים אחרים ולבחור את הכדאים יותר. ערך הסיכויים על פי נוסחת ההמרה (הרשומה מטה) הוא 62.5%

בדיקת כדאיות עסקית – דוגמא 2

נניח כי סך ערך המשתנים האובייקטיביים המשוקללים ערכם הוא -5 (סימן שלילי) ואילו ערך הגורמים הפנימיים הוא +5 בסימן חיובי.
במקרה זה קיבלנו את הערך 0 ולכן אנו אדישים או לחילופין, נדרשים להוספת משתנים רלבנטיים או טיוב של אלו הקיימים על מנת לקבל יתרון בשוק. ערך הסיכויים בהתאם לנוסחת ההמרה הוא 50%.

בדיקת כדאיות עסקית – דוגמא 3

נניח כי סך ערך המשתנים האובייקטיביים המשוקללים הוא -8 (סימן שלילי) ואילו ערך הגורמים הפנימיים הוא +5 (בסימן חיובי).
במקרה כזה נקבל את הערך הסופי של -1.5 (בסימן שלילי). המשמעות תהיה שהמשתנים האובייקטיביים חזקים מיכולת הביצוע הפנימית ולכן רמת הסיכון גבוהה מידי, אלא אם פועלים לשיפור הגורמים התוך ארגוניים בעבודה משותפת של יועצים עסקיים וכלכליים. ערך הסיכויים בהתאם לנוסחת ההמרה הוא 42.5% בלבד ולכן המיזם ברמת סיכון גבוהה. 

לסיכום

בדיקת כדאיות עסקית תעזור לנו להבין האם עומדת בפנינו הזדמנות עסקית שכדאי לממשה. 
מודל זה למרות היותו אינטואיטיבי, אצל משתמש מיומן הוא כלי מתוחכם על מנת להשוות את הביצועים בפועל למה שהוערך בתוכנית העסקיות, לדאוג לשיפור מתמיד של הגורמים התוך ארגוניים ולבחון את האובייקטיביים לאורך זמן. בעלי העסקים או יועצים עסקיים יוכלו לבחון את העסק ולקבוע ברמת סבירות גבוהה את מידת הצלחתו הצפויה או את רמת הסיכון שעמה היזמים מוכנים להתמודד. להלן הנוסחה הגנרית של המודל:

תרשים 3 - בדיקת כדאיות עסקית

St – תוצאת הבדיקה בנקודת זמן נתונה. במקרה של סדרה עיתית נקבל T=1 עד T=T , המשקלות היחסיים יהיו פונקציה
של התלות שבין המשתנים האובייקטיביים למשתנים התוך ארגונים באמצעות ביטויים מסוגים שונים ולאוו דווקא
ליניאריים. ניתן להוסיף למשוואה גורם אוטונומי A במקרה של סדרות עיתיות ומשתנים מקריים.
O – הוא משתנה אובייקטיבי נתון. ערכיו הם בין 0 ל – 10 כאשר את הסימן השלילי הוא מקבל באמצעות מקדם הבטא כמצויין בנוסחה. 
α – הוא המשקל היחסי של גורם אובייקטיבי N כאשר α∑ מ – 1 עד n ומסתכם ל – α = 1
β – הינו המשקל היחסי שבין הגורמים האובייקטיביים לגורמים הפנימיים. תנאי – β > 0 וקטן מ – 1
I – הנו משתנה תוך ארגוני נתון תנאי I <=10>=אפס
γ – הינו המשקל היחסי של הגורם התוך ארגוני כאשר γ∑ מ 1 עד m ומסתכם ל – γ = 1
N – מספר המשתנים האובייקטיבים
M – מספר המשתנים התוך ארגוניים
T – תאריך הבדיקה. ניתן לבנות סדרות עתיות ולחפש את היחס ביניהם וכך למצוא את משקלות או הפונקציות שלהן.

נוסחת ההמרה של תוצאת החישוב לשיעור הצלחה היא כדלקמן:
P=(10+St)/20
כאשר P הוא שיעור ההצלחה ו – St היא תוצאת החישוב על פי הנוסחה הרשומה לעייל.