הזדמנויות עסקיות

הזדמנויות עסקיות – ענפיות

א. הקדמה – הזדמנויות עסקיות

יזמים מחפשים הזדמנויות עסקיות ולשם כך הם צריכים לערוך מחקרים ולבחון אלו תחומים רלבנטיים לגביהם.
יש שנמצאים בענף מסויים ורוצים לאתר הזדמנות עסקית בענף ויש המעוניינים לאתר את אותן הזדמנויות בענפים אחרים. השאלה שתיבחן כאן כיצד מבצעים הערכה עסקית בתחום מסויים ועונים על השאלה אם כדאי להשקיע בו.

ב. איתור ענפים רווחיים

אחת הדרכים לאיתור ענף מתאים הוא איתורו וניתוחו בשוק ההון המקומי או בחו"ל על פי העניין. לדוגמא, נחפש ענף ששיעור התשואה שלו בתקופה האחרונה עולה באופן גבוה יחסית מענפים אחרים. "חוכמת ההמונים" פועלת כאן אך יש להזהר. לא כל עלייה היא עליה במונחים ריאליים אלא דווקא ממניעים ספקולטיבים. מה ההבדל? גורמים ריאליים משקפים מצב שוק של ביקוש, עלייה ברווחיות והגדלת נפח השוק, לעומת גורמים ספקולטיביים שפועלים בעיקר לטווח קצר יחסית ונובעים מהודעות גורמי עניין המשקיעים באופן ספקולטיבי וגורמים פוליטיים המעוניינים בעליה או בירידה של הענף בשוק ההון. נצטרך לבחון מספר גורמים באופן הבא:
התפלגות העליה היחסית של החברות בענף – ככל שהעלייה של ענף מסוים שנבדק לאורך זמן הוא פונקציה של מספר חברות מצומצם שתורמות את מרבית העליה הממוצעת, עולה הסבירות למניעים ספקולטיביים. במונחים מקצועיים, נבחן זאת באמצעות סטיית התקן של העליה עבור כלל החברות בענף בתקופה נתונה. ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, נקבל רמת סיכון ספקולטיבית גבוהה יותר יחסית לעומת סטיית תקן נמוכה שתעיד על כך שכלל החברות נמצאות במגמת עלייה או בפיזור שווה יחסית בשל הסיבה שהענף במונחים ריאלים משתפר. כלומר, נצטרך לבצע בדיקה של מספר ענפים עם שיעור העלייה המרבי ולאחר שנאתר ענפים פחות ספקולטיביים באמצעות סטיית התקן, נוכל לבחון באופן מעמיק יותר את הסיבות לעליית שווי השוק של אותן החברות.

ג. השלב הבא – ניתוח פרטני

לא די בכך כי מצאנו ענפים שהם במגמת עלייה, עדיין צריך לבחון תתי ענפים וחברות שעוסקות בתחומים מסויימים. בבדיקת איתור הענף בחנו את שיעור העליה הממוצע בענף וסטיית התקן שלו בתקופה נתונה. בשלב זה, נצטרך לבחון חברות מסויימות או תתי ענפים מבחינת סטיית התקן של מחיר המניה. לאחר שמצאנו חברות עם שיעור עליה מרבי וסטיית תקן נמוכה יחסית, נבחן את החברות עצמן. כמו כן נצטרך לבחון מדדים שיתנו לנו תמונה על אותן חברות נבחרות. ברמה ההשוואתית כדלקמן:

1. נפח שוק – שווי שוק כולל של החברה – ככל שחברות בעלות נפח שוק גדול יותר, תורמות את עיקר שיעור העלייה בסטיית תקן נמוכה יחסית, נוכל להסיק כי התחום שאותו אנו חוקרים ריכוזי יותר. לדוגמא: ענף התקשורת, אנרגיה וכדומה.
2. רמת יציבות – נבדוק האם החברות הנבדקות יציבות באמצעות סטיית התקן של מחזורי המכירות בתקופה נתונה, עובדה שיכולה ללמד על תנודתיות שיש לה מקורות פנימיים כגון תפעוליים, או חיצוניים כגון רמת תחרות.
3. מדד תחרותיות – מודד את היחס שבין הוצאות השיווק למחזורי המכירות. ככל שיחס זה עולה, כך נדרשת השקעה גבוהה יותר יחסית בשיווק באופן השוואתי לחברות אחרות.
4. רמת רווחיות – ניתן לבדוק זאת באמצעות רווח למניה. לא מספיק שמניה עולה עם סטיית תקן נמוכה יחסית, צריך לבחון כי היא רווחית ועליית ערכה היא פונקציה של ביצועים טובים יותר ולא רק שינויים צפויים במבנה ההון או השקעות עתידיות.
5. מדד חוסר גמישות – יחס הוצאות הנהלה וכלליות למחזור המכירות – מדד זה מאפשר לדעת מה היקף ההוצאות המשמשות את מטה החברה. ככל ששיעורן גבוה יותר כך אנו צפויים לגורם שמושך לאחור את יכולת החברה להתגמש ולערוך שינויים בקלות יחסית.
6. מדד העוצמה – נמדד לפי היחס בין הרווח הגולמי למכירות. ככל שמדד זה גבוה יותר, כך מרווח האפשרויות של החברה עולה. מדד זה הוא ביחס הפוך למדד חוסר הגמישות. כלומר, ככל שמדד חוסר הגמישות גבוה יותר ומדד העוצמה נמוך יותר (במונחים השוואתיים בין חברות), רמת הסיכון של החברה עולה.
7. שיעור נכסים מסך המאזן – מאפשר לבדוק אם ההשקעה הנדרשת ברכוש, ציוד ונכסים היא גבוהה יחסית, עובדה המבטאת מחסומי כניסה לתחום.
8. הון זר להון עצמי – רמת סיכון של חברה נמדדת במונחים של מינוף. ככל שמינוף החברות שנבחרו גבוה יותר, כך רמת הסיכון עולה מאחר וההסתמכות על מקורות מימון חיצוניים היא משמעותית יותר ביחס להון הקיים בחברה.

הערה: הניתוח הפרטני מאפשר הגעה למסקנה מה מצבן של אותן חברות נבדקות באופן השוואתי ביניהן. יש לציין כי הבדיקות נעשות על סמך ניתוח נתונים נכון לתאריך מסויים או תקופות קודמות ואין הוא מעיד בהכרח על הצפוי בענף. השלב הבא יהיה בדיקת תחזית לגבי מה שצפוי בענף ולחברות מסויימות בו.

ד. שלב ניתוח שוק

על מנת לערוך תחזיות, ראשית, יש לערוך סקירה של הקורה בענף במונחים מופשטים, או במילים אחרות – ניתוח שוק קיים. כיום מקורות המידע הם רבים וניתן באמצעות כריית נתונים, מאמרים, כתבות, הודעות לתקשורת והודעות לרשות נירות הערך או שוק ההון, לבדוק מה קורה היום בענף ואף לקבל מושג מהן התוכניות העתידיות או הצפויות בו.
לשם המחשה, נניח חברה מתחום המלונאות השולחת הודעה לשוק ההון כי רכשה קרקע לבניית מלון בן 500 חדרים באזור הצפון. מי שבודק את הידיעה צריך לנתח איזו השפעה תהיה לבניית המלון על רמת המחירים, התחרותיות והרווחיות של מלונות בצפון. המסקנה היא שככל שנאסוף מידע רב ומעודכן יותר, נוכל לקבל באופן מדויק יותר, מה הצפוי לנו בענף. עבודה זו כוללת איסוף נתונים רב וניתוחים מורכבים, באופן אינטראקטיבי לקבלת תמונה מדויקת ככל שניתן. לסיכום: התוצר המתקבל הוא מצב השוק או הענף כיום ומה שצפוי לו בעתיד הקרוב והרחוק יותר.

ה. שלב ההנחות לתחזית העסקית

לאחר שניתחנו את השוק והגענו למסקנה כי השוק צפוי לצמוח, לקטון או להשאר ללא שינוי, נצטרך לבחון את חלקנו בו וכיצד על סמך מסקנות אלו נבנה את התחזיות העסקיות שלנו. במידה ואנחנו עסק קטן, נקבל את נתוני השוק והתחזיות הענפיות כגורם נתון שאין לנו השפעה עליו. במידה ומדובר על השקעה בעסק גדול יחסית עם נפח שוק משמעותי, לכניסתנו או יציאתנו מהשוק תהיה משמעות והיא צריכה להילקח בחשבון. תחזיות מושפעות בין השאר מקטגוריות כדלקמן:

  1. גורמים מקרו כלכליים – לדוגמא, המשק חווה משבר בענף הנדל"ן שגורם להאטה במשק. האטה משפיעה בדרך כלל על כלל הענפים ויש לקחת זאת בחשבון.
  2. גורמים ענפיים – מרבית המאמר דן בניתוח גורמים ענפיים, נתוני חברות וניתוח שוק. לאחר שהגענו למסקנות לגבי השוק של חברות רווחיות יחסית, אנו צריכים ללמוד אם מתבקשת כניסה או יציאה של חברות מהענף. כלומר, בנפח שוק נתון ובתחרות גבוהה, אנו צפויים לקונסולידציה בענף (מיזוג חברות) ויציאת חברות ממנו תוך הזדמנויות עסקיות להשקעה.
  3. גורמים פנימיים – יש לבצע ניתוח דוחות חברות רווחיות יחסית בענף נתון, עם מסקנות על פי המתואר בפסקה ג. תוצאות חישוביות אלו, מאפשרות בניית דוח רווח והפסד צפוי לתקופות הבאות, תוך התחשבות בגורמים מקרו-כלכליים וענפיים.

ו. שלב התוכנית העסקית

לאחר שבצענו את כלל הניתוחים עוד טרם הכנת התוכנית העסקית, נוכל לגשת לבדיקת הזדמנויות עסקיות וכן למודל "קאולי" לבדיקת כדאיות שיאפשר לנו לבחון את מידת הכדאיות או הסיכויים להצלחה.

לאחר שנאספו כלל הנתונים, נכין דוחות רווח והפסד עתידיים או תוכנית עסקית שתאפשר לנו לאמוד מה צפוי בתקופות הבאות.
פרק התוכנית העסקית יכול להעשות לענף כולו, ניתוח של מספר חברות נבחרות או תוכנית עסקית לחברה שאותה אנו מעוניינים לקדם או להקים.

לסיכום – מציאת ענף רווחי וניצול הזדמנויות עסקיות, הוא עניין מורכב ואינטגרטיבי הדורש יכולת ניתוח והסקת מסקנות. באמצעות מודלים לבדיקת כדאיות ומודלים לניצול הזדמנויות עסקיות סיכויי היזם להצליח במשימה עולים באופן משמעותי.

חלק מניתוח רמת הסיכון הוא ביצוע מבחני רגישות ולכן מבחני הרגישות יחתמו את התוכנית העסקית.