תחום הבדיקות הכלכליות כולל בתוכו מושגים רבים, החל מבדיקות אסטרטגיות, עסקיות ופיננסיות וסיים בבדיקת כדאיות מנקודת ראות משקיע מסוים כפונקציה של מחיר ההון שלו.

קיים הבדל בין משקיעים ולכן בדיקת הכדאיות הכלכלית, לאחר שנבדקו הסוגיות האסטרטגיות, שיווקיות ופיננסיות היא להתאימה למשקיע עם מאפיינים מסויימים. לא כל רווח חשבונאי קובע שקיימת כדאיות כלכלית מאחר ורמות הסיכון של המשקיעים שונות ותפיסתם את הסוגיות תלויה בעיקר בתשואה והסיכון המאפיינים אותם.

בדיקת כדאיות כלכלית מקדמית

ראשית בודקים התכנות שכוללת תוכנית עסקית אסטרטגית, שיווקית ופיננסית.
לפני שניגשים להתאים את התוצאות למשקיעים או משקיע מסוים, נדרש לבחון האם המיזם או הסוגיה הנבחנת עומדת בפני עצמה או במילים אחרות, בדיקה חשבונאית אריתמטית של התוצאות לרבות עריכת תזרימי מזומנים בתסריטים שונים.
למבחני הרגישות של המשתנים הרלבנטיים חשיבות רבה.
מבחנים אלו בודקים עד כמה שינוי במשתנה כזה או אחר ישפיע על התוצאות העסקיות, או מהם גבולות השינוי שמשאירים את המיזם ברמת התכנות עסקית.
מבחני הרגישות לאחר שנערכו, עוברים את מבחן של ההתכנות האסטרטגית ועד כמה הם ממשיים בקביעת רמות הסיכון של המשקיעים.
לבסוף אנו ניגשים לבדיקת הכדאיות הכלכלית של המשקיע שמתעניין.

משקיעים-עסקים ורמות סיכון

לכל סוג של עסק, ניתן לצרף משקיעים מסוגים שונים. ראשית קיימים עסקים עתירי סיכון, עסקים בסיכון ממוצע ועסקים חסרי סיכון. באותו אופן אנו מייחסים עסקים עם רמות סיכון למשקיעים עם מאפיינים שונים. לדוגמא: אוהבי סיכון, אדישים לסיכון ושונאי סיכון. לדוגמא: השקעה בסך של 10 מ' ש"ח היא עתירת סיכון למשקיע ללא אמצעים פיננסיים, אך נמוכה יחסית למשקיעים מוסדיים גדולים. כלומר, כאשר בוחנים את סוג המשקיע, צריכים בין השאר להבין ולנתח את רמת הסיכון מבחינת סכום ההשקעה. סוג העסק עצמו אף הוא קובע את רמת הסיכון. לדוגמא: השקעה בחברות הזנק שונה מהותית מהשקעה בחברות אנרגיה. בחברות אנרגיה סכום ההשקעה גבוה בתמורה לתשואה יציבה לאורך זמן ואילו בחברות הזנק, אנו צפויים לסיכוי של כ – 5% למעבר לשלב השוק. מידת הידע והנסיון של משקיעים בענף מסויים, מוריד או מעלה את רמת הסיכון שאליה יסכימו להחשף מאחר ויש להם בטחון רגשי מסוים בענף. כמו כן, ישנם חברות שמתמחות בבדיקת מיזמים ועסקים ושיקול דעתם כמו גם יכולת הלמידה שלהן מעניק תחושת בטחון שיתגברו על כל מכשול. לסיכום, כמו מאפיינים פיננסיים, גם למרכיב הרגשי חלק בקביעת מאפייני המשקיע. לסיכון: מאפייני הסיכון האוביקטיבים ופנימיים הם מרובים ורצוי למצאם, להגדירם ולנתח אותם.

ריבית ההיוון

ריבית ההיוון משקפת את רמת הסיכון והתשואה שהמשקיעים מעוניינים לקבל כפונקציה של רמת סיכון אוביקטיבית ורמת סיכון אישית או פנימית. ריבית ההיוון עצמה מורכבת מריבית חסרת סיכון, מחיר הכסף, ותשואה צפויה. שיטת ההיוון מתבצעת בחלוקת התוצאות החשבוניות לאותה ריבית היוון+1. ככל שמתרחקים מהתאריך שבו מתבצעת הבדיקה, כך אי הוודאות גדלה והסיכון איתה. לכן נחלק את ריבית ההיוון + 1 במעריך התקופה. לדוגמא בתקופה השניה החלוקה תהיה בחזקת 2, בתקופה השלישית בחזקת 3 וכך הלאה (ערך נוכחי). סך הערכים הנוכחיים של כל התקופות הוא הערך הנוכחי הנקי של התקופות כולן.

בדיקת כדאיות כלכלית – תוצאות ההיוון

ההשקעה הראשונית נרשמת בתקופה אפס, או תקופה ללא היוון כלל. לכן סכומה הכולל יהיה באותם ערכים חשבונאיים. מצד שני ההכנסות או הרווחים יהוונו בתקופות הבאות וסכומם יהיה נמוך מערכם החשבוני הפשוט. לכן, ככל שריבית ההיוון גבוה יותר, נצפה לתוצאות פחות אטרקטיביות מאלו של התוצאות החשבונאיות. זוהי הסיבה שבשיעורי ריבית היוון מסוימים, לא נקבל כדאיות כלכלית ואילו בשיעורי ריבית אחרים כן. כלומר סוגי המשקיע ומאפייניו, קובעים במידה רבה את מסקנות בדיקת כדאיות כלכלית והיא שונה ממשקיע למשקיע.

לסיכום – בדיקת הכדאיות הכלכלית, שונה מבדיקה חשבונאית ולריבית ההיוון שבאמצעותה התוצאות החשבונאיות מהוונות חשיבות מכרעת. סוג המשקיעים והעסקים הנבדקים הם אלו שקובעים את ריבית ההיוון וכתוצאה מכך משנים את המסקנות המתקבלות.